• בגיל תשע הייתי סנטימנטלית, נוזלית
    15.12.15

    מיוריאל רוקייזר (1913 – 1980) היתה משוררת יהודיה-אמריקאית, מראשונות המשוררות הפמיניסטיות. היא נולדה בניו יורק למשפחה אמידה, החלה ללמוד בקולג' פרטי יוקרתי, אך לאחר שאביה פשט את הרגל עברה לאוניברסיטת קולומביה. ערכה את "סטיודנט רוויו", והייתה גם עיתונאית-כותבת. במסגרת זו, סיקרה אירועים בעלי חשיבות פוליטית והסטורית. בהיותה בת 20, כיסתה את משפט סקוטסבורו באלבמה, עלילת שווא שבה נידונו תשעה שחורים למוות באשמת אונס שתי נשים לבנות. ב-1936 סיקרה את האולימפיאדה האנטי-פאשיסטית בברצלונה, ערב מלחמת האזרחים בספרד. המראות שראתה והתובנות שעלו בה בעקבותיהן, יצרו אצלה מחויבות למאבק בשיוויון (המגדרי, הגזעי והמעמדי).
    .מיוריאל רוקייזר

    מיוריאל רוקייזר / ניסיון שיחה בין שני אנשים (תרגום: עודד פלד).

    דַבֵּר אֵלַי. קַח אֶת יָדִי. מָה אַתָּה עַכְשָׁו?
    אֲסַפֵּר לְךָ. לֹא אַסְתִּיר דָּבָר.
    כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת שָׁלֹש, יֶלֶד קָטָן הִקְרִיא סִפּוּר עַל שָׁפָן
    שֶׁמֵּת, בַּסִּפּוּר, וַאֲנִי זָחַלְתִּי מִתַּחַת לַכִּסֵּא:
    שָׁפָן וָרֹד: זֶה הָיָה יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי, נֵר
    שָׂרַף נְקֻדָּה כְּאוּבָה בְּאֶצְבָּעִי וְנֶאֱמַר לִי לִהְיוֹת מְאֻשֶּׁרֶת.
    .
    הוֹ, לְמַד לְהַכִּיר אוֹתִי. אֵינֶנִּי מְאֻשֶּׁרֶת. אֶהְיֶה פְּתוּחָה:
    עַכְשָׁו אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל מִפְרָשִׂים לְבָנִים מוּל שָׁמַיִם כְּמוֹ מוּזִיקָה,
    כְּמוֹ קְרָנוֹת עַלִּיזוֹֹת נוֹשְׁפוֹת וְצִפֳּרִים חוֹפְזוֹת וּזְרוֹעַ כְּרוּכָה סְבִיבִי.
    הָיָה מִישֶׁהוּ שֶׁאָהַבְתִּי, שֶׁרָצָה לִחְיוֹת, מַפְלִיג.
    .
    דַּבֵּר אֵלַי. קַח אֶת יָדִי. מָה אַתָּה עַכְשָׁו?
    בְּגִיל תֵּשַׁע הָיִיתִי סֶנְטִימָנְטָלִית,
    נוֹזְלִית: וְדוֹדָתִי הָאַלְמָנָה נִגְּנָה שׁוֹפֶּן,
    הִרְכַּנְתִּי רֹאשׁ עַל הָרָהִיט הַצָּבוּעַ וּבָכִיתִי.
    עַכְשָׁו רוֹצָה לִהְיוֹת קְרוֹבָה אֵלֶיךָ. אֶקְשֹׁר
    רְגָעִים שֶׁל יָמַי, קָרוֹב, אֵיכְשֶׁהוּ, אֶל יָמֶיךָ.
    .
    אֵינֶנִּי מְאֻשֶּׁרֶת. אֶהְיֶה פְּתוּחָה.
    חִבַּבְתִּי מְנוֹרוֹת בְּפִנּוֹת עֶרֶב, וְשִׁירִים חֲרִישִׁיִּים.
    הָיָה פַּחַד בְּחַיַּי. לִפְעָמִים אֲנִי מְסַפְסֶרֶת בְּמַחְשְׁבוֹתַי
    בְּעִנְיַן הַטְּרָגֶדְיָה שֶׁחַיָּיו הָיוּ, בֶּאֱמֶת.
    .
    קַח אֶת יָדִי. הַדֵּק אֶת מֹחִי בְּיָדְךָ. מָה אַתָּה עַכְשָׁו?
    כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה הָיוּ לִי חֲלוֹמוֹת הִתְאַבְּדוּת
    וְעָמַדְתִּי לְיַד חַלּוֹן גָּבוֹהַּ, בִּשְׁעַת שְׁקִיעָה, מְקַוָּה לָמוּת:
    אִלּוּלֵי הֵמֵס הָאוֹר אֶת הָעֲנָנִים וְהָעֲרָבוֹת לְיֹפִי,
    אִלּוּלֵי שִׁנָּה צוּרָה אוֹתוֹ יוֹם, הָיִיתִי קוֹפֶצֶת.
    אֵינֶנִּי מְאֻשֶּׁרֶת. אֲנִי בּוֹדְדָה. דַּבֵּר אֵלַי.
    .
    אֶהְיֶה פְּתוּחָה. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא לֹא אָהַב אוֹתִי מֵעוֹלָם:
    הוּא אָהַב אֶת הַחוֹפִים הַבּוֹהֲקִים, שִׂפְתֵי קֶצֶף
    זְעִירוֹת רוֹכְבוֹת עַל גַּלִּים קְטַנִּים, אָהַב אֶת חוּגוֹת הַשְּׁחָפִים:
    הוּא אָמַר בְּפֶה שָׁמֵחַ: אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ. לִמְדִי לְהַכִּיר אוֹתִי.
    .
    מָה אַתָּה עַכְשָׁו? אִלּוּ יָכֹלְנוּ לָגַעַת זֶה בָּזֶה,
    לוּ יָכְלוּ יֵשֻׁיּוֹת נִפְרָדוֹת אֵלּוּ שֶׁלָּנוּ לְהֵאָחֵז,
    לְהֵאָרֵג כְּחִידָה סִינִית… אֶתְמוֹל
    עָמַדְתִּי בִּרְחוֹב הוֹמֶה אָדָם,
    אִישׁ לֹא דִּבֵּר מִלָּה, וְהַבֹּקֶר הֵאִיר.
    כָּל אֶחָד שָׁקֵט, נָע… קַח אֶת יָדִי. דַּבֵּר אֵלַי.

  • האחיות מיראבל
    24.11.15

    ב-25 בנובמבר מצויין ברחבי העולם יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. היום אומץ ע"י האו"ם ב-1990 לאחר שנבחר בכנס הראשון של התנועה הפמיניסטית באמריקה הלטינית לציון יום הירצחן של שלושת אחיות משפחת מיראבל.

    האחיות פטריה, מינרווה, ומריה תרזה נרדפו שנים רבות בידי הדיקטטור רפאל טרוחיו ששלט ברפובליקה  הדומינקנית בגיבוי אמריקאי מאז שנות ה-30, בשל פעילותם נגד שלטון הדיכוי שלו והיותן מהמקימות של תנועת השמאל ה-'14 ביוני' שפעלה להפילו. ברדיפתן היה גם מניע אישי: מינרווה סירבה לחיזוריו של טרוחיו, ובשל כך אביהן נכלא עד שמת ב-1953.

    ה'פרפריות', כפי שכונו במחתרת, נכלאו, נאנסו ועונו פעמים אך בכל פעם נאלץ המשטר לשחררן. ככל שעבר הזמן תנועתן צברה אהדה והיתה לאיום גדול יותר על המשטר, שהחליט לחסלן. ב-25 בנובמבר 1960 הן נחטפו לאחר שביקרו את בני-זוגן הכלואים, נרצחו והושלכו ממצוק. זעם ציבורי בעקבות הרצח גרם להזדהות עם תנועתן, ובסופו של דבר הביא להתנקשות בחייו של טרוחיו במאי 1961.

    ה'בוגדות', כפי שהוגדרו אז, היו לסמל של התנועה הפמיניסטית למאבק ולהתנגדות והפכו לגיבורות לאומיות של הרפובליקה הדומיניקנית. מחוז לידתן נקרא היום על שמן.

    האחיות מיראבל

  • הארווי מילק
    22.05.15

    22.5.1930-27.11.1978

    הארווי מילק היה חבר במועצת העיר בסן פרנסיסקו בשנות השבעים, והיה לחבר המועצה הראשון בעיר שרץ לתפקיד כהומוסקסואל מוצהר, ואחד מנבחרי הציבור הראשונים בארצות הברית שהיו מחוץ לארון. אחד החוקים שמילק פעל לקידומם היה המאבק ב"יוזמה 6" שנועדה למנוע מאנשים מקהילת הלהט"ב לעסוק במקצועות ההוראה בקליפורניה.

    ב-1978 נרצח מילק על ידי דן וייט, חבר מועצה לשעבר. לאחר שנודע על הרצח התארגן מצעד נרות ספונטני מרובע הקסטרו אל בניין העירייה. לאחר צאת הסרט "מילק" שזכה באוסקר 2008, נקבע יום הולדתו של מילק כיום ציון רשמי במדינת קליפורניה. בשנת 2009 העניק הנשיא ברק אובמה למילק את מדליית החירות הנשיאותית.

  • אמיליה ארהארט ממריאה
    20.05.15

    20.5.1932

    אמיליה ארהארט הייתה טייסת אמריקאית, בין הנשים הראשונות שהוציאו רישיון טיסה בעולם. ארהארט קבעה שיאים ותקידימים רבים ובהם הטיסה מניו-ברונסוויק שבקנדה אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי במאי 1932. על טיסה זו זכתה מדליית DFC, מדליית צלב למצוינות בתעופה, על ידי הקונגרס האמריקני; צלב האביר של לגיון הכבוד מהממשלה הצרפתית; ומדליית זהב של נשיונל ג'יאוגרפיק מהנשיא האמריקאי הרברט הובר.

    ארהארט הייתה נשואה לזמן קצר, אך התייחסה למערכת יחסים זאת כאל נישואים פתוחים ואף כתבה לבעלה טרם החתונה "אני מבקשת ממך להבין כי אינך מחויב לעקרון הנאמנות של ימי הביניים, וכך גם לא אראה אני את עצמי קשורה אליך באופן דומה". בשנת 1937 יצאה ארהארט לטיסה שהייתה מתוכננת להיות הארוכה בעולם – לאורך קו המשווה, אך עקבותיה נעלמו מעל האי האולנד שנמצא בחצי הדרך בין הוואי לאוסטרליה.

  • נורה אפרון
    19.05.15

    19.5.1941-26.6.2012

    נורה אפרון הייתה עיתונאית, סופרת ויוצרת סרטים אמריקאית. אפרון ידועה בעיקר בתרומה לז'אנר הקומדיות הרומנטיות ובהן "כשהארי פגש את סאלי", "נדודי שינה בסיאטל" ו-"יש לך הודעה", ואף הייתה מועמדת שלוש פעמים לפרס אוסקר.

    בנוסף פרסמה אפרון מספר ספרים, ביניהם "אני שונאת את הצוואר שלי" שעסק במחשבות על נשיות בגילאים מבוגרים. אפרון נפטרה ממחלת הסרטן בשנת 2012.

  • ג'ונקו טביי מטפסת לפסגת האוורסט
    16.05.15

    16.5.1975

    במאי 1975 יצאה טביי עם משלחת של 15 נשים לטפס על האוורסט (טביי הקימה מועדון טיפוס נשי ביפן). כשהקימו מחנה בגובה של 6,300 מטר, סופת שלגים שהתחוללה קברה את המשלחת תחת השלג. טביי שכבה מתחת לשלג מחוסרת הכרה עד שמדריך המשלחת חילץ אותה. 12 ימים לאחר מכן הייתה טביי האישה הראשונה בעולם שהצליחה להעפיל אל פסגת האוורסט.

    ב-1992 העפילה טביי אל פסגת פונצ'אק ג'איה שבאינדונזיה, והייתה לאישה הראשונה בעולם שהשלימה את טיפוס "שבע הפסגות" (רשימה של הפסגות הגבוהות ביותר – אחת בכל יבשת בעולם).

  • מוקם ארגון הסופריג'יסטיות בארצות הברית
    15.05.15

    15.5.1869

    ארגון הסופריג'יסטיות האמריקאי הוקם בניו יורק על ידי סוזן ב. אנטוני ואליזבת קיידי סטנסון, לאחר שנוצר ויכוח בתוך התנועה לזכויות אדם בנוגע לתמיכה בתיקון ה-15 לחוקה (שאפשר לגברים שחורים להצביע, אך לא לנשים – לבנות או שחורות). הארגון פעל לאורך המאה ה-19 והיה הראשון שפעל על מנת להעביר את זכות ההצבעה בצורה חוקתית לאומית ולא במסגרת כל מדינה בנפרד.

  • אדריאן ריץ'
    15.05.15

    16.5.1929-27.3.2012

    אדריאן ריץ' הייתה משוררת והוגה פמיניסטית-לסבית שפעלה בארצות הברית במחצית השנייה של המאה העשרים. אחד מספריה המפורסמים הוא "ילוד אישה" שעסק בדיכוי נשים דרך הריון ואמהות, בו היא עוסקת בנושאים שלא דוברו עד אותה תקופה, כמו היחס של הרופאים אל האישה ההריונית ודיכאון לאחר לידה.

    בשנת 1978 פרסמה ריץ' מאמר בשם "הטרוסקסואליות כפויה" בו טענה כי הטרוסקסואליות היא מבנה חברתי שנכפה על נשים כדי לשמר את השליטה הגברית. לטענתה, נשים נולדות עם נטייה ביסקסואלית, אך הקיום ההטרוסקסואלי נכפה עליהן על ידי גברים כדי שיוכלו להמשיך לשלוט בהן ולדכא אותן.

  • בלה פרוינד מגנה בגופה על מחבל בירושלים
    12.05.15

    12.5.1992

    בלה פרוינד היא אישה חרדית שנשכבה על מחבל שדקר שני ילדים ליד שוק מחנה יהודה. עד שהגיעו השוטרים, כחצי שעה מאוחר יותר, ספגה פרוינד מכות מההמון הזועם שניסה להגיע אל המחבל.

    מעשיה זכו לשבחים אך גם לביקורת רבה, בין השאר מפי אמו של אחד הילדים הפצועים, שאמרה שזעמה על פרוינד גדול מזעמה על המחבל.

    המעשה של פרוינד מונצח בשירם של הדג נחש "בלה בליסימה", מתוך האלבום "לזוז":

    הגברת לסמל לא הפכה
    ושמה נמחק למעשה מהתודעה.

    אין בול שלה
    אולי כי ישראל עוד בשלה ולא בשלה
    לאמץ לחיקה גיבור
    שגבורתו לא מלחמתית, גיבור
    שגבורתו היא לא צבאית, גיבור
    שגבורתו רק מוסרית,
    גיבור אישה, ועוד חרדית.

  • גולדה מאיר
    03.05.15

    3.5.1898-8.12.1978

    גולדה מאיר נולדה בקייב (אוקראינה כיום) ובגיל צעיר היגרה עם משפחתה לארצות הברית. מאיר התעקשה להשלים השכלה תיכונית על אף שהוריה חשבו שזה לא הכרחי. לאחר שסיימה ללמוד הצטרפה לתנועת "פועלי ציון" ובעקבות מפגשים עם דוד בן גוריון ויצחק בן צבי החליטה לעלות לישראל.

    לאחר מותו של לוי אשכול ב-1969 מונתה מאיר לתפקיד ראש הממשלה, והייתה האישה השלישית בעולם שמילאה תפקיד זה. מאיר ידועה באמירותיה בנוגע לערבים ("לעולם לא אסלח לערבים על שלימדו אותנו להרוג את בניהם") והפנתרים השחורים ("הם לא נחמדים"), אך גם בהתנגדותה להטלת עוצר על נשים בשעות הלילה על מנת שלא יאנסו.