הנשים הטובות ואישה אחת רעה בבאפי

שרה מן
17-11-14

רבות נכתב על באפי קוטלת הערפדים, סדרת המופת של ג'וס ווידון ששודרה בין 1997 ל-2003, שגם כיום זוכה למעמד עליון ולתרבות קאלט משלה. לכבוד חודש ייצוגי מגדר במדיה בספירניסטיות בחרתי לכתוב על ייצוגי מגדר בבאפי. מה לא נאמר על הדמות של באפי, אפילו ברמה האקדמית. באפי עצמה היא מופת של פמיניזם טלויזיוני, כדי כך שבשיעורי מגדר באוניברסיטה תמיד הייתי אומרת שמי שלימדה אותי פמיניזם לראשונה היא לא מקינון או ריץ אלא באפי. מה שלא מדובר, ולדעתי הרבה יותר מעניין, הוא הייצוג המגדרי של הנשים האחרות בסדרה. האם הוא מופת של פמיניזם טלויזיוני? לא בהכרח. בכך הייתי רוצה להתמקד במאמר זה.

הנשים הטובות

אניה. בחרתי להתחיל עם אניה כי היא הדמות הנשית המועדפת עלי בבאפי, וגם כי מבחינת ייצוג מגדרי היא המעניינת ביותר לטעמי. אניה הייתה שדת נקמה במשך אלף שנים, ולבסוף מצאה עצמה כבת אנוש. אניה היא בת אנוש חדשה, היא לא יודעת איך בני אנוש מתנהגים, או אמורים להתנהג, מה שהופך אותה למשעשעת ביותר אך גם לדמות הכי אמיתית ואותנטית בבאפי.

בואו נחזור רגע לעניין שדת הנקמה. שדות נקמה הן שדות שלמעשה מגשימות משאלות נקמה של אנשים. יש המון סוגים של שדות נקמה, ואניה הייתה אחראית על נשים שגברים שברו את ליבן. היא הייתה הופכת את בני הזוג הפוגעים לנחשים עצומים, לטרולים, לכל מה שניתן להעלות על הדעת. אנחנו הכרנו את אניה כשדת נקמה כאשר קורדיליה הביעה משאלה שבאפי לא תהיה קיימת, מה שהוביל לאחד הפרקים המעניינים ביותר בסדרה לטעמי.

אז נקמה, ובגברים פוגעים, האם זה פמיניסטי? העסקתי את עצמי בשאלה זו לצורך כתיבת המאמר הזה, ונזכרתי במקינון, שאומרת שנשים צריכות להשיג שליטה באמצעים נשיים, ולא באמצעים גבריים. השאלה אם נקמה היא אמצעי נשי או גברי מתייתרת לדעתי. השימוש באלימות שאניה מביאה על בני הזוג הפוגעניים הוא עצמו דוגמא נפלאה לטענות של מקינון. בנוסף, ההיסטוריה של אניה כשדת נקמה מקטינה נשים לפריזמה של תלויות בבן זוג וכאשר זה שובר את ליבן הן הופכות ליצורים נקמניים. האם זה פמיניסטי? I think not. כמובן שכשדת נקמה אניה הייתה אישה מאד חזקה, פיזית ונפשית, אך בל נשכח שמי ששלט על כל שדות הנקמה באשר הן (נשים בלבד) הוא ד'הופרין. מי אמר פטריארכיה?

אניה כבת אנוש, לעומת זאת, מעניינת אותי הרבה יותר ופמיניסטית הרבה יותר לטעמי. נכון, היא חוטאת מידי פעם בתלות בזאנדר וצמצום כל מהות החיים לקשר איתו, אבל היא הרבה יותר מזה. היא לא מסוגלת שלא להגיד את מה שעל דעתה והיא לא מסוגלת לשקר, מה שהופך אותה לאחת הדמויות הכי פמיניסטיות בבאפי לטעמי, אולי כמעט בטעות. היא מדברת בלי סוף על הצורך שלה בסקס, היא חושבת כמעט ורק על עצמה והיא מאד אוהבת כסף. אני אוהבת ייצוג נשי כזה בטלויזיה שלי, כי אם אני מנסה לחשוב על דמות נוספת כזאת, בכל סדרת טלויזיה שאי פעם שודרה, אני לא מוצאת. ואם אני מוצאת משהו דומה, אלה דמויות של נשים שנואות שנועדו מבחינה תסריטאית כדי שישנאו אותן. אניה לא שנואה, אניה היא אהובה ואותנטית ומעטים הבאפיסטים שאני מכירה שלא מגדירים אותה בתור אחת הדמויות האהובות ביותר.

אפשר להגיד עוד הרבה על הייצוג הנשי של אניה בבאפי ועל המשמעות הפמיניסטית שלו, אבל בסופו של דבר זוהי הנקודה: אניה כשדת נקמה חזקה ומשליטת טרור היא ייצוג הרבה יותר בעייתי מבחינתי מאשר אניה בתור בת אנוש פגיעה שמאוהבת בזאנדר (הו, פרק החתונה).

ווילו וטארה. אפתח בווידוי. אני די לא סובלת אותן ביחד ובנפרד. אני יודעת, סקילה באבנים וכו'. בתור נערה לסבית ווילו הייתה הגיבורה שלי, אבל כיום, אחרי 19 מיליון צפיות בסדרה כולה, הן פחות עושות לי את זה. ובכל זאת, אי אפשר בלי להגיד כמה מילים קצרות על הייצוג שלהן. אז הוא מושלם. הכל כבר נאמר על הדרך המדהימה שג'וס הוציא אותן מהארון, ועל כמה שזה היה מהפכני למרות שהן לגמרי לא הלסביות הראשונות בטלויזיה. אני רוצה לדבר על נקודה אחת קטנה ויחידה, כי למען האמת שתי אלה משעממות אותי (שוב, אלפי התנצלויות לכל הבאפיסטיות השפויות שמאוהבות בהן). טארה מתה. אוקי, עצוב. ואז, הו אז, מה שקרה לווילו הוא קסום בעיני. הוא פוסט טראומה בהתגלמותה. אין ספק שווילו היא האישה הכי חזקה בסדרה, וזה כולל את באפי, וההתפרקות שלה הייתה מרתקת, ולדעתי גם מאד פמיניסטית. מעבר למסע הרצח וכל הטירוף שהלך שם, העובדה שחננה קטנה ומגמגמת הפכה לאיום האפוקליפטי העונתי היא נפלאה. ומה בסוף הציל את העולם? חיבוק. כן, חיבוק. אם זה לא פמיניזם רדיקאלי בהתגלמותו, I don't know what is.

דון. הו, דון. הדמות שכולנו שונאים לשנוא. היא תלותית, מעצבנת, חסרת אונים, תמיד מסבכת את המצב ומעצבנת (כן, אני יודעת שאמרתי פעמיים). אני דווקא אוהבת את הייצוג של דון. זה ייצוג אחר של טינאייג'ריות בטלויזיה. כן עולות שאלות זהות כשהיא מגלה שהיא המפתח, כן ישנה התפתחות אישית ובעונה השביעית היא פחות מעצבנת ומפתחת אופי משלה. בואו נודה בכך, כל הנערים מעצבנים מור אור לס. דון מעצבנת פי אלף מונים, כמובן, אבל מבחינת ייצוג מגדרי בטלויזיה, דון לא שטחית, לא צווחנית, לא מרוכזת בבנים, לא מרוכזת במראה שלה אפילו לא לשניה, לא מתעניינת באיפור. אני מברכת את הייצוג הזה. צריך עוד טינאייג'רים כאלה בטלויזיה, רק בבקשה לא מעצבנים כמו דון.

אישה אחת רעה

לא חסרות נשים רעות בבאפי. דרו, למשל, היא דמות מרתקת לטעמי. לפי התיאוריה שלי, דרו עברה התעללות מינית בתור ילדה (במאה ה-18) והיא ללא ספק בעלת מחלת נפש חמורה, ששוב, לפי התיאוריה שלי, היא פוסט טראומה. ישנה גם הרמוני שמהווה ייצוג נשי מזעזע בתור בלונדינית טיפוסית ושטחית, הן בתור בת אנוש והן בתור ערפד.

בחרתי להתמקד בגלורי, ואם אתן באפיסטיות אז לא קשה להבין למה. גלורי היא בן ובן הוא גלורי. גלורי היא בן ובן הוא גלורי. המשפט הזה חוזר על עצמו עשרות פעמים בפרק החותם את העונה החמישית, וגלורי/בן אפילו זכה.תה להרצאה משלו.ה בכנס עולמות בשנה שעברה, שלצערי נבצר ממני מלהגיע אליה אבל אני בטוחה שהיא הייתה מרתקת. אז הנה שני השקלים שלי על גלורי, כייצוג מגדרי בבאפי.

גלורי מהממת. גלורי הייתה כל כך איומה בתור אלה, ששני האלים ששלטו איתה על וואטאבר מימד כאוס שהיא באה ממנו עשו עליה קומבינה וגירשו אותה, וככה היא נתקעה אצלנו. אני לא הולכת לדבר על כל אלפי ההתכתבויות הגאוניות עם תיאוריות קוויריות, אני הולכת לשים את בן בצד לשניה ולדבר על גלורי כאדם אינדיבידואל (ולא בקטע פוגעני ומוחק זהות, בקטע של בואו נתמקד שניה בגלורי). אז גלורי מהממת, כבר אמרתי את זה? גלורי רעה במובן הכי רע של המילה רעה. גלורי היא היחידה שבאפי לא הצליחה לנצח. גלורי היא היחידה שבאפי ברחה ממנה. פשוט לקחה את כולם וברחה מהעיר, כי הבינה שלא תצליח לנצח אותה. והיא צדקה. גלורי כל כך רעה, אבל את כל זה היא עושה תוך כדי שהיא לבושה מהמם, ממוקדת בעצמה, אוהבת נעליים ודורשת כמויות היסטריות של תשומת לב. כל הדברים האלה הם לא דברים רעים. גלורי היא הכי פמית שיש, ומי אמר שייצוג פמי הוא רע? אז מה אם גלורי נראית מדהים? זה עושה את הייצוג שלה פחות טוב? לדעתי להיפך. לדעתי העובדה שמכל הביג באדס שאי פעם היו בסדרה, כולל הפירסט, הפאקינג רוע הכי טהור ביקום כולו, מכל אלה הדמות היחידה שבאפי לא הצליחה לנצח היא אישה (שכלואה לפעמים בגוף של בן אנוש, אבל אמרנו שאנחנו שמים את בן בצד לרגע, וגם ככה גלורי היא הזהות הדומיננטית). לדעתי זה הופך את גלורי לסוג של אגדה וללא ספק לביג באד המועדפת עלי (בתחרות צמודה עם הטריו וראש העיר).

אז בואו נסכם שניה. אני לא חושבת שאי פעם תהיה סדרה בעלת ייצוג נשי מושלם ופמיניסטי באופן טהור, פשוט משום שדברים מושלמים נוטים להיות פיקציה. אז כן, גם באפי לא מושלמת, היא פשוט מרתקת. מכל הבחינות. גם מבחינת ייצוג מגדרי.

:תגובות בפייסבוק

:תגובות באתר